Според европейската критика, "Повърхностни рани" е "абсолютната противоположност на американското кино - интелигентен, изтънчен и провокативен". Даниел Отьой прави ролята на живота си като френски журналист с комунистически убеждения и слабост към красивите жени. Режисьорът Паскал Боницер проследява неговите дръзки и необмислени похождения, развитието на отношенията му с отчуждената му съпруга и изследва съвременния сблъсък между топлата човечност и студеното и сиво ежедневие.

Bruno, a communist newspaper journalist, is suffering a mid-life crisis. Torn between his wife Gaëlle and his young girlfriend Nathalie, his political beliefs battered by the wind of history, Bruno seems to have lost his bearings.

Bruno, journaliste communiste embrouillé dans ses idées, écrit les discours politiques de Gérard. Il se glisse dans une vie dissolue, entre une épouse et trois maîtresses : Gaëlle, Nathalie, puis Béatrice et Mathilde. La tête lui tourne jusqu'à perdre l'équilibre, la raison, la vie presque

"הנשים שבחיי" הוא סרט קומדיה, המשלב בתוכו קורטוב מעולם הפנטזיה, ומציג בפנינו את עולמו של ברונו, עיתונאי החי בצל טראומה המאפיינת את משבר "אמצע החיים", כאשר הוא מוצא עצמו נקרע לגזרים בין אשתו לפלגש הצעירה שלו, נטלי. בנוסף, אמונותיו הפוליטיות כעיתונאי בעל דעות קומוניסטיות, מתחילות להתערער, לאחר שהוא עונה לשיחת טלפון מדודו, המבקש את עזרתו בקרב על הבחירות החוזרות המתקיימות לראשותה של עיירה קטנה ליד העיר גרנובל. לאחר שיחה זו, הולך ברונו לאיבוד ביער אפל, בו הוא פוגש את ביאטריס, בעלת החזות המסתורית, שלא עושה דבר על מנת להוציאו מהסבך בו הוא מצוי.

Bruno, giornalista fedele agli ideali del comunismo ma deluso dalla politica, è soprattutto un uomo che ama le donne, dalla moglie all'amante. Un giorno suo zio, candidato sindaco, gli chiede aiuto per organizzare la campagna elettorale. Bruno si reca nel paesino di montagna dove abita: lì conosce una donna che lo folgora.