Autobiografische documentaire over het leven en werk van Agnès Varda, onder meer fotografe en pionier van de Nouvelle Vague. Ze vertelt over haar ervaringen als vrouwelijke regisseur en geeft inzicht in haar oeuvre en in datgene wat ze het 'cineschrijven' noemt waardoor haar artistieke ideeën meer concrete proporties aannemen.

Η Ανιές Βαρντά, φωτογράφος, installation artist και πρωτοπόρος της Nouvelle Vague, αποτελεί θεσμό για το γαλλικό κινηματογράφο. Λίγο πριν το θάνατο της, κάθισε στην καρέκλα του σκηνοθέτη και χρησιμοποιώντας φωτογραφίες κι αποσπάσματα ταινιών μίλησε η ίδια για το ανορθόδοξο έργο της.

当不少人以为《脸庞，村庄》（2018）是华妲退休前最后杰作，她连奥斯卡终身成就奖亦袋袋平安，偏偏俏皮一笑，又交出这部活泼生猛的纪录片。由巴黎、洛杉矶到北京，马不停蹄开班分享创作理念，这位九十岁祖师奶奶不言倦，反正花样年华已被唤作「法国新浪潮祖母」，索性成为影坛万年青。 本尊娓娓道来启发《短角情事》（38 届）的好奇心，《拾穗者与我》（25 届）的细腻观察；至今不辍光影实验，不吝将艺术触觉传承。是为一生回顾展？言之尚早！

由巴黎、 洛杉磯到北京，馬不停蹄開班分享創作理念，這位九十歲祖師奶奶不言倦，反正花樣年華已被喚作「法國新浪潮祖母」，索性成為影壇萬年青。 艾麗絲華妲拍畢活潑溫情的《眼睛相旅行》後，人人以為她會榮休，誰知創作力旺盛的她再次交出新作！仍然留著招牌紅白冬菇頭的她回顧一生創作，以睿智溫柔的目光看世界，性格卻可愛鬼馬像頑童，你又怎會猜到她已經90歲？華妲親自向影迷講授大師班，傳授畢生功力，她新穎的電影語言和前衛的藝術實驗，到今時今日仍能深深啟發觀眾。本片完成後，曾自嘲「老似恐龍」的她笑笑揮別人間，令人不勝懷念！

「法國新浪潮教母」安妮華達從上個世紀活躍至這個世紀，一生執導劇情、紀錄片和短片超過四十部，橫掃柏林、威尼斯等各大影展，更於2017年獲得奧斯卡終身成就獎的最高成就；她以跳脫傳統的思維與前衛手法，奠定在法國電影圈的地位。而《安妮華達最後一堂課》作為她最後一部電影作品，「安妮」深刻地回顧了「華達奶奶」過去的作品，從攝影師、電影導演到裝置藝術家，她用特有的風格告訴全世界：這就是安妮華達。

Agnès Varda prend place sur une scène de théâtre. Cette photographe professionnelle, artiste d'installation et pionnière de la Nouvelle Vague est une institution du cinéma français mais un féroce opposant à tout type de pensée institutionnelle. Dans ce film, elle offre un aperçu de son œuvre en utilisant des extraits de son travail pour illustrer - de manière plus associative que chronologique - ses visions et ses idées artistiques. Son discours vif, riche en anecdotes et intelligent est divisé en deux parties.

Професійна фотографка, інтсталяторка та піонерка Нової хвилі сама по собі є інституцією у французькому кінематографі, але при цьому опирається будь-якому інституційному мисленню. Чи перед камерою, чи поза нею, Аньєс Варда це оповідачка, яка уникає драматичних конвенцій та приписів. Разом з кількома колегами-мандрівниками вона запрошує глядачів у подорож до власного світу нетрадиційних образів.

Агнес Варда, фотограф, художник по инсталляции и пионер французской новой волны, является вехой французского кино. Занимая место на театральной сцене, она использует фотографии и отрывки из фильмов, чтобы дать представление о своем неортодоксальном творчестве.

Med storartade visioner har Agnès Varda sedan 1954 återuppfunnit filmkonsten gång på gång. Från pionjär inom den franska nya vågen till att använda sin enorma erfarenhet till att skapa nydanande film, senast med fjolårets härliga resa i Faces Places. Varda har varit och är än i dag en av filmhistoriens största konstnärer. Varda av Agnès är hennes egen historia om sin långa karriär. Genom arkivbilder och lekfulla dramatiserade rekonstruktioner får publiken följa hennes konstnärliga resa.

Agnès Varda presenta su nuevo documental en el que sigue demostrando que es toda una institución del cine francés, pero una oponente dura contra cualquier tipo de pensamiento institucional. Utilizando sus propias obras, Varda trata de ilustrar sus visiones e ideas y, también su vida. Una vida dividida en dos partes: en primer lugar, el período analógico (1954-2000), en el que se propuso cambiar la idea del cine y los documentales de ficción, y la segunda etapa (2000-2018) para explicar cómo la tecnología digital ha resultado ser un arma más con la que poder explicar el mundo que la rodea.

An unpredictable documentary from a fascinating storyteller, Agnès Varda’s last film sheds light on her experience as a director, bringing a personal insight to what she calls "cine-writing," traveling from Rue Daguerre in Paris to Los Angeles and Beijing.

Agnès Varda mette in luce la sua stessa esperienza di regista, soffermandosi su ciò che lei definisce "cine-scrittura" e viaggiando da Rue Daguerre a Parigi fino a Los Angeles e Pechino.

אנייס ורדה בת ה-90, מקסימה כתמיד וחדה כתער, תופסת את מקומה על הבמה. צלמת זוכה פרסים, אמנית שהציגה תערוכות בכל רחבי העולם, דוקומנטריסטית מחוננת וצלע חשובה בייסודו של הגל החדש של הקולנוע הצרפתי – אנייס ורדה היא יותר מעוד יוצרת רגילה. לא מוגזם יהיה להגדירה כנכס לאומי של הרפובליקה הצרפתית, וזאת למרות שיצירותיה במשך השנים מתהדרות ברוח מרדנית ואנטי ממסדית ששברה כל תקרת זכוכית אפשרית שעמדה בדרכה. היא לוקחת את המיקרופון בידיה וחולקת עמנו את סיפור חייה, סודות היצירה שלה והשקפת עולמה הייחודית. היא נעזרת בקטעי ארכיון ובקליפים נבחרים מיצירות המופת שביימה במשך השנים. אך, חשוב היה לה להדגיש, זהו איננו סרט שמתרפק על העבר – כמות לא מבוטלת של חומרים חדשים שצלמה בשנה האחרונה כלולים גם הם בתוך החבילה הלא שגרתית הזאת. "ורדה על אנייס" אמנם מסכם חיים, אך גם חוגג אותם במלוא הדרם.

아녜스 바르다는 지난 60여년 동안 연출했던 작품을 통해 그녀의 영화 속에서 살아 숨쉬는 모든 것들과 함께 웃으며 행복해했던 관객들에게 사랑과 기쁨을 전한다.

Agnès Varda nimmt auf einer Theaterbühne Platz. Die gelernte Fotografin, Installationskünstlerin und Wegbereiterin der Nouvelle Vague ist eine Institution des Kinos und Kämpferin gegen alles Institutionelle im Denken. Sie gibt Einblicke in ihr Schaffen und illustriert, eher assoziativ als chronologisch, künstlerische Visionen und Ideen mit Ausschnitten aus ihrem Werk. Ihre lebendigen, anekdotenreichen und klugen Lektionen unterteilt sie in zwei Abschnitte: In ihren Ausführungen zur 'analogen Zeit' von 1954 bis 2000 steht die Regisseurin im Vordergrund. Eine junge Frau, die auszog, das Kino neu zu erfinden, und auch im Fiktionalen immer offen für den Zufall, für dokumentarische Momente ist, die mit jedem neuen Film auch ihren Erzählstil wechselt. Im zweiten Teil befasst sich Agnès Varda mit den Jahren von 2000 bis 2018 und zeigt, wie sie die digitale Technik nutzt, um in ihrer ganz eigenen Art auf die Welt zu blicken.

De mãe da Nouvelle Vague a ícone feminista, a diretora francesa Agnès Varda expõe seus processos de criação e revela sua experiência com o fazer cinematográfico. A cineasta dá um enfoque especial no método de storytelling que ela denomina de "cine-writing", uma espécie de fórmula utilisada por ela na grande maioria de seus documentários e ficções.