It articulates the essence of one's internal exile through the portrait of a Jewish-German refugee who arrived in Israel on the eve of World War II, started a family – but has nevertheless, yet to feel at home in his new country. He remains connected to Berlin with every fiber of his being; the city’s culture, its essence, and as far as he’s concerned, Israel is no more than a pit stop. He gradually pulls away from his wife, his son who does not get him, his sisters who are haunted by the past, and the rental flat where he’s lived all these years. He sets up shop in a budget hotel by the Tel Aviv seaside, hangs out with a group of fringe misfits, and dreams of moving back to Berlin.

אריך נוסבאום (גדליה בסר) הוא יהודי בודד שנמלט מגרמניה הנאצית ולאחר מעבר באיטליה ובשנחאי הוא הגיע למדינת ישראל אבל אינו מתאקלם בה ורואה את המדינה גם כן כמקום מעבר (טרנזיט) למולדת ממנה גורש - גרמניה.

העלילה מתרחשת בתל אביב בסוף שנות ה-60.