"כשאני נוהגת, עם גג פתוח, אני נזכרת שגם אני יכולה להעביר הילוכים, לעמוד בסיכונים, להתמודד עם אי נוחות - ולשרוד טרגדיות. בן הזוג שלי אומר עם דמעות בעיניו, 'את אוהבת את המכונית הזאת. ובעלך היה אדם יוצא מן הכלל'."

"אני ערפדית, בעיקרון - אני הולכת לישון בסביבות 8:00 או 9:00 בבוקר ומתעוררת בסביבות 16:00 או 17:00 אחר הצהריים. דייטים ראשונים בדרך כלל מסתדרים, כי הם בערב, אבל העניינים מסתבכים במהרה."

"הכרנו ברכבת. שש שעות מושלמות של פלרטוטים. תחילת סיפור האהבה שלנו? נתנו אמון בכוחו של היקום, ולא החלפנו מספרי טלפון. לפעמים, תוכנית רומנטית זה לא מספיק."

"הוא היה כל מה שילדה בת עשר מקווה למצוא בגבר. זה הוחלט - הייתי מאוהבת. התחלתי לשאול את עצמי אם הזוהר משמלת הכלה שלי יגרום לו להיראות חיוור. התחלתי להגות תוכנית שבה הוא ואני נהיה 'ביחד לנצח', כפי שנכתב בכל המחברות שלי."

"בדיעבד, אולי הייתי צריכה לדעת מי אני בפעם הראשונה שחיפשתי שאלון בשם 'האם אני לסבית?' אבל לא ידעתי."

"כמה חודשים לאחר מכן, הייתי בחדר הקבלה של הפסיכולוגית ושילמתי על הבכי המוצלח הרביעי שלי כשאישה עם ילד נכנסה. בהתחלה לא זיהיתי אותה, ואז נזכרתי בפנים שלה. 'את אשתו של הגבר שאשתי מנהלת איתו רומן?' שאלתי בחוסר טאקט. 'כן', היא אמרה, 'אבל אנחנו כבר לא זוג'."

"אני לא זוכר את שם המשפחה שלו. הוא נראה טוב, היה לו חיוך יפה ועיניים כחולות ומהממות. הסקס היה טוב, נראה לי. לא הכרנו זה את זה לעומק. לא נכיר לעומק לעולם."

"בלילה הזה, זמן רב לאחר שוויתרנו על הזוגיות שלנו, חזרנו לאותו מקום, זחלנו שוב אל זירת ההיאבקות. אבל הפעם, זה יהיה שונה. פשוט לא העלינו בדעתנו עד כמה המצב ישתנה, ובאיזו מהירות."